ה וְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מָתְנָ֑יו וְהָֽאֱמוּנָ֖ה אֵז֥וֹר חֲלָצָֽיו׃ ו וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם־גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ וְעֵ֨גֶל וּכְפִ֤יר וּמְרִיא֙ יַחְדָּ֔ו וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם׃ ז וּפָרָ֤ה וָדֹב֙ תִּרְעֶ֔ינָה יַחְדָּ֖ו יִרְבְּצ֣וּ יַלְדֵיהֶ֑ן וְאַרְיֵ֖ה כַּבָּקָ֥ר יֹֽאכַל־תֶּֽבֶן׃
֍ ֍ ֍
(ה) הנביא מתאר עתה את מעלותיו של מלך המשיח, ומצייר שהצדק והאמונה לא יהיו אצלו קנין חיצוני, אלא דבוקים בו לגמרי, וְהָיָה צֶדֶק מחובר אליו כאֵזוֹר מָתְנָיו – כחגורת המתניים המחוברת לאדם תמיד, וגלויה לעין כל, וכך הצדק שלו בהנהגות שבין אדם לחבירו יהיו גלויות לכל, וְהָאֱמוּנָה, שזו ההנהגה שבין האדם למקום, תהיה כאֵזוֹר חֲלָצָיו, שזו החגורה שתחת הבגדים, כי כך יהיה החלק הנסתר שבאמונתו גדול מהחלק הגלוי, כפי הראוי למאמין השלם.
(ו) ובאותו זמן גם טבע הנבראים כולם ישוב להיות בדרך שלום, וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר, הוא העז שבחיות, עִם גְּדִי יִרְבָּץ, ולא יהיה הדבר מוזר בעיני בני האדם אלא יהיו רגילים בו, וְעֵגֶל וּכְפִיר [-אריה צעיר] וּמְרִיא [-שור גדול ומפוטם] ילכו לרעות יַחְדָּו, וכפי שרגילים עתה שהשור הגדול הולך עם העגלים הקטנים, כך ילך השור עם העגל והאריה הצעיר, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.
(ז) וגם החיות הרגילות היום לטרוף ולאכול בשר, לא ינהגו כך באחרית הימים, אלא וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה במקומות המרעה, ולא יצטרכו לטרוף טרף, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן, כאילו היו מין אחד, וְאַרְיֵה, שכיום כל מזונו הוא רק בשר, הרי לעתיד לבוא כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן.