שיעור 577, ספר תהילים, פרק קיט, צז-ק
(צז) מָֽה־אָהַ֥בְתִּי תֽוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִֽׂיחָתִֽי׃
(צח) מֵֽ֭אֹיְבַי תְּחַכְּמֵ֣נִי מִצְו͏ֹתֶ֑ךָ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם הִיא־לִֽי׃
(צט) מִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי כִּ֥י עֵֽ֝דְו͏ֹתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽי׃
(ק) מִזְּקֵנִ֥ים אֶתְבּוֹנָ֑ן כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃
(צז) אף שאמר כמה פעמים שהתורה היא שעשועיו, הרי יש המשתעשע בדבר נחמד שלא מתוך אהבה, ולכן מוסיף ואומר, מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, ומחמת אהבתי אני משתעשע בה תמיד, עד שכָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי – אפילו 'שיחה', שזהו דיבור ללא כוונה ובהיסח הדעת, גם שיחה זו היא אצלי רק בדברי תורה.
(צח) מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ – המצוות יתנו חכמה בליבי כיצד להנצל מאויבי, כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי – המצוה עומדת לי תמיד לתת לי עצות טובות בכל ענין (ויש בכך גם נמשל, כי המצוה תלמד אותו כיצד להתחכם נגד אויבי הנפש, שהם התאוות והיצרים, כי המצוה עומדת לזכותי לעולם, ועל ידה אתקיים לנצח, ואילו התאוות והתשוקות האחרות חולפות ומתבטלות מן העולם).
(צט) מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי – הדרך שבה השכלתי יותר מכל אלו שלימדו אותי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי, ועל ידי ה'עדויות', שהם המעשים המובאים בתורה על בריאת העולם, והנהגת ה' עם כל הדורות, השגתי והשכלתי את כל עניני האמונה, השכר והעונש, וידיעת ה' והשגחתו, ולדברים אלו אי אפשר להגיע ללא עדות התורה, כי השכל האנושי מוגבל בהשגת האמת.
(ק) מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן – רכשתי בינה יותר מהזקנים שלמדו את תולדות הימים והזמנים הקדמונים, כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי, והפקודים הם המצוות המזכירות את ניסי ה' ונפלאותיו, ועל ידי עשיית המצוות שנועדו לתכלית זו אשריש בליבי את אותם דברי אמת, ואשיג בהם ידיעה ברורה, יותר ממה שהזקנים משיגים על ידי התבוננותם בקורות הימים.
