(קכא) עָ֭שִׂיתִי מִשְׁפָּ֣ט וָצֶ֑דֶק בַּל־תַּ֝נִּיחֵ֗נִי לְעֹֽשְׁקָֽי׃
(קכב) עֲרֹ֣ב עַבְדְּךָ֣ לְט֑וֹב אַֽל־יַעַשְׁקֻ֥נִי זֵדִֽים׃
(קכג) עֵ֭ינַי כָּל֣וּ לִישֽׁוּעָתֶ֑ךָ וּלְאִמְרַ֥ת צִדְקֶֽךָ׃
(קכד) עֲשֵׂ֖ה עִם־עַבְדְּךָ֥ כְחַסְדֶּ֗ךָ וְחֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃
(קכא) עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק עם אחרים, וכיון שמנהגך לתת מידה כנגד מידה, בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי, אלא תעשה עימי משפט וצדק נגדם.
(קכב) עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב – תהיה כמו עָרֵב עבור הטובה המוכנה לי, שתישאר בידי, אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים – שלא יעשקו ממני זדים את אותה טובה, כי אם יעשקוני, כביכול תהיה חייב לתת לי טובה אחרת, מחמת ערבותך.
(קכג) עֵינַי כָּלוּ בציפייתי לִישׁוּעָתֶךָ, ומלבד זאת שאני מצפה לישועה מצד עצמה, וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ – אני מצפה לכך שיתקיים מה שאמרת לי בצדקתך, שתושיעני מכל צרה.
(קכד) אף על פי שלא נתגלו טעמיהם של חוקי התורה, וכביכול אין ה' חייב לגלותם לשום אדם, אבקש ממך, עֲשֵׂה עִם עַבְדְּךָ כְחַסְדֶּךָ – דרך חסד למעלה מהחיוב, וְחֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי, שאדע את טעמיהם.
