שיעור 585, ספר תהילים, פרק קיט, קכט-קלב
(קכט) פְּלָא֥וֹת עֵֽדְו͏ֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֗֝ן נְצָרָ֥תַם נַפְשִֽׁי׃
(קל) פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים׃
(קלא) פִּֽי־פָ֭עַרְתִּי וָֽאֶשְׁאָ֑פָה כִּ֖י לְמִצְו͏ֹתֶ֣יךָ יָאָֽבְתִּי׃
(קלב) פְּנֵֽה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לְאֹֽהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃
(קכט) פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ – בתוך ה'עדות', שהם המעשים הכתובים בתורה, שהם אמיתיים ולפי פשוטם באו ללמד את דרכי ה' והנהגותיו, מוסתרים דברים מופלאים מסודות התורה, עַל כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי, כי דברים אלו צריכים שמירה מיוחדת (ו'נצירה' היא יותר מ'שמירה' רגילה).
(קל) אמנם מלבד הסודות הצפונים בדברי התורה, הרי גם פֵּתַח דְּבָרֶיךָ – הפתח החיצוני שמתוכו נכנסים לדבריך העמוקים, כלומר, פשטות הכתובים, גם הוא יָאִיר, כי לומדים ממנו אמונה ודרכי מוסר והנהגות טובות, עד שהוא מֵבִין פְּתָיִים – גורם לפתי להחכים ולהבין מדברי התורה מוסר ודעת.
(קלא) אף שהתורה, שהיא חיי הנפש, נמשלת במקומות רבים ללחם ומים, שהם חיי הגוף, הרי אצלי אין היא רק כמו מזון, שניתן להתקיים בלעדיו ימים אחדים, אלא היא אצלי כמו האויר לנשימה, שאי אפשר להתקיים בלעדיו אפילו רגע אחד, ולכן פִּי פָעַרְתִּי (-בפתיחה גדולה מהרגיל) וָאֶשְׁאָפָה את האויר הרוחני הזה, שהוא לימוד התורה, כִּי לְמִצְוֹתֶיךָ יָאָבְתִּי – התאוויתי, ולכן אעשה מצוות רבות בכל עת, כי הם המקיימים את חיי נפשי.
(קלב) פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי במתנת חינם, אף אם אין הדבר מגיע לי מצד המשפט, כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ – כפי שאתה עושה מצד המשפט לאוהבי שמך, והוא הדבר המבואר בפסוק הבא.
