שיעור 597, ספר תהילים, פרק קכ, א-ג

(א) שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל־יְ֭הוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃

(ב) יְֽהוָ֗ה הַצִּ֣ילָה נַ֭פְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁ֑קֶר מִלָּשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃

(ג) מַה־יִּתֵּ֣ן לְ֭ךָ וּמַה־יֹּסִ֥יף לָ֗ךְ לָשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃

פרק קכ

במזמור זה מתפלל דוד לה' שיצילנו מיד בעלי לשון הרע, שאינו יודע להזהר מהם בעצמו:

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, אֶל יְיָ, בַּצָּרָתָה לִּי, קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי – בכל צרה הבאה אלי, הרי לאחר שבאה הצרה אכיר בה ואדע שאני בסכנה, ואז אקרא אל ה', והוא יענני ויושיעני מצרה זו.

(ב) אך יש צרה גדולה יותר, שאיני יכול להמתין עד בא הצרה ואז להתפלל עליה, והיא רעת בעלי לשון הרע המסתירים את מעשיהם, ויתכן שלא אדע כלל שאני בצרה ובסכנה, ולכן אקדים ואבקש לפני בא הצרה, יְיָ, כבר עתה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר – מאותם המדברים עלי בסתר דברי שקרים ולשון הרע, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה – מאותם המדברים בפני דברי רמאות, כאילו הם אוהבי וידידי, ובקרבם הם שונאים אותי ומבקשים את רעתי.

(ג) פונה ואומר עתה לאותם המדברים עליו לשון הרע, מַה יִּתֵּן לְךָ – איזו תועלת תהיה לך, וּמַה יֹּסִיף לָךְ רווח יותר ממה שכבר יש לך, אותה לָשׁוֹן רְמִיָּה שאתה משתמש בה, כי בכל העבירות יש לאדם הנאה גשמית, מלבד לשון הרע שאין בה כל הנאה לגוף.