(ה) וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם עֵ֧ד ה֣' בָּכֶ֗ם וְעֵ֤ד מְשִׁיחוֹ֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּ֣י לֹ֧א מְצָאתֶ֛ם בְּיָדִ֖י מְא֑וּמָה וַיֹּ֖אמֶר עֵֽד׃ (ו) וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל אֶל־הָעָ֑ם ה֗' אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֔ן וַֽאֲשֶׁ֧ר הֶֽעֱלָ֛ה אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

֍           ֍            ֍

(ה) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שמואל, אף דברים שאין אתם יכולים לדעת, כגון שלא נטלתי לעצמי שכר מקופת הציבור שהיתה תחת ידי, ולפי הדין היה מותר לי ליטול משם שכר, עֵד ה' בָּכֶם – יעיד ה', היודע נסתרות, שלא נטלתי משם כלום, וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי אף אם הייתם מחפשים בכל ביתי, לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה, וַיֹּאמֶר ה', על ידי בת קול שיצאה מהשמים, ואמרה 'עֵד', כלומר, ה' מעיד שדברי שמואל נכונים, ולא נטל לעצמו מאומה מיד הציבור.

(ו) אמנם ישראל לא הבינו בתחילה מיהו הקול האומר 'עד', וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם, זהו קול ה', אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן, כלומר, הכינם להיות שופטים על ישראל, וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הוא שהשמיע עתה קולו מהשמים, והעיד שלא לקחתי מכם מאומה, וצדיק אני בדבר כצדקת משה ואהרן, ששפטו את ישראל.