ד וַֽאֲמַרְתֶּ֞ם בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא הוֹד֤וּ לַֽה֙' קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָֽעַמִּ֖ים עֲלִֽילֹתָ֑יו הַזְכִּ֕ירוּ כִּ֥י נִשְׂגָּ֖ב שְׁמֽוֹ׃ ה זַמְּר֣וּ ה֔' כִּ֥י גֵא֖וּת עָשָׂ֑ה מוּדַ֥עַת זֹ֖את בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ ו צַֽהֲלִ֥י וָרֹ֖נִּי יוֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל בְּקִרְבֵּ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
֍ ֍ ֍
(ד) וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, כאשר תהיה הגאולה השלימה, הוֹדוּ לַה' על הטובות הנעשות עמכם בכל רגע ורגע, שזו ההנהגה הטבעית, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ ופרסמו את גדולתו בקול גדול, עד אשר הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, שהם הנהגות ה' שבדרך ניסית, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ – כי גם קודם לכן היה שם ה' מהולל בפי העמים, שהם מודים שהוא הסיבה הראשונה לכל הבריאה [אלא שטעו לחשוב שמסר את ההנהגה לאחרים, וכעת יידעו הכל כי הוא לבדו מנהיג את העולם, הן את הדברים שבדרך הטבע, והן את הדברים שבדרך נס].
(ה) זַמְּרוּ ה' על כִּי גֵאוּת עָשָׂה – הנהיג את העולם בדרך ניסית, ולא כניסים הקדמונים שהכירו בהם רק ישראל, אלא מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ, כי כל העמים יראו את הניסים ויכירו בהם.
(ו) אמנם, אף שכל העולם יראה את הניסים שיעשה ה' באותו הזמן, מכל מקום צַהֲלִי וָרֹנִּי בייחוד יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, כי עיקר הניסים והמופתים יהיו למענך.