יום שני
ו' אלול התשפ"ד
יום שני
ו' אלול התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 65, ספר ישעיהו, פרק יג, ח-יג

ח וְֽנִבְהָ֓לוּ ׀ צִירִ֤ים וַֽחֲבָלִים֙ יֹֽאחֵז֔וּן כַּיּֽוֹלֵדָ֖ה יְחִיל֑וּן אִ֤ישׁ אֶל־רֵעֵ֨הוּ֙ יִתְמָ֔הוּ פְּנֵ֥י לְהָבִ֖ים פְּנֵיהֶֽם׃ ט הִנֵּ֤ה יוֹם־ה֙' בָּ֔א אַכְזָרִ֥י וְעֶבְרָ֖ה וַֽחֲר֣וֹן אָ֑ף לָשׂ֤וּם הָאָ֨רֶץ֙ לְשַׁמָּ֔ה וְחַטָּאֶ֖יהָ יַשְׁמִ֥יד מִמֶּֽנָּה׃ י כִּֽי־כוֹכְבֵ֤י הַשָּׁמַ֨יִם֙ וּכְסִ֣ילֵיהֶ֔ם לֹ֥א יָהֵ֖לּוּ אוֹרָ֑ם חָשַׁ֤ךְ הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ בְּצֵאת֔וֹ וְיָרֵ֖חַ לֹֽא־יַגִּ֥יהַּ אוֹרֽוֹ׃ יא וּפָֽקַדְתִּ֤י עַל־תֵּבֵל֙ רָעָ֔ה וְעַל־רְשָׁעִ֖ים עֲוֹנָ֑ם וְהִשְׁבַּתִּי֙ גְּא֣וֹן זֵדִ֔ים וְגַֽאֲוַ֥ת עָֽרִיצִ֖ים אַשְׁפִּֽיל׃ יב אוֹקִ֥יר אֱנ֖וֹשׁ מִפָּ֑ז וְאָדָ֖ם מִכֶּ֥תֶם אוֹפִֽיר׃ יג עַל־כֵּן֙ שָׁמַ֣יִם אַרְגִּ֔יז וְתִרְעַ֥שׁ הָאָ֖רֶץ מִמְּקוֹמָ֑הּ בְּעֶבְרַת֙ ה֣' צְבָא֔וֹת וּבְי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃

 

֍           ֍            ֍

 

(ח) מצייר עתה הנביא את מצבם של העם בבבל בזמן שתחרב מלכותם, וְנִבְהָלוּ בהלת פתאום, מצבא מדי ופרס העומדים עליהם, ואחרי זה צִירִים וַחֲבָלִים יֹאחֵזוּן, כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן – ירעדו, אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ – כל אחד שיתבונן בפני חברו יראה שגם הוא תמה, ועל ידי זה גדל הפחד, שרואים שכולם פוחדים ומבוהלים, ולא יצטרכו לומר זה לזה שהם מבוהלים, כי פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם – יהיה פחדם ניכר על פניהם, שיהיו דומים ללהבות אש.

(ט) ומתאר הנביא את אותו יום של פורענות, הִנֵּה יוֹם ה' בָּא, כאדם שהוא בטבעו אַכְזָרִי, וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף – ויהיה בו גם כעס מיוחד, לָשׂוּם הָאָרֶץ [-את ארץ בבל] לְשַׁמָּה, וְחַטָּאֶיהָ – את החוטאים שבה יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה.

(י) כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וּכְסִילֵיהֶם – המזלות, לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם, חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ, וְיָרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ, וכך יפול שר בבל וכוכב הצלחתם משמים.

(יא) וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה – כביכול תהיה הרעה ממונה ושולטת על בבל, לשלם להם כרעתם, וְעַל רְשָׁעִים אפקוד את עֲוֹנָם, וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים, וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל.

(יב) והטעם לחומרת העונש של בבל, כיון שאוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז – אפילו אדם קטן, יקר אצלי יותר מפז, וְאָדָם, הגדול במעלה, יקר אצלי יותר מִכֶּתֶם אוֹפִיר, שהוא יקר יותר מפז.

(יג) עַל כֵּן, מאחר שבני בבל שפכו דמים של אנשים רבים, החשובים לפני ה', לא תהיה מפלתם רק למטה, על הארץ, אלא שָׁמַיִם אַרְגִּיז, לעקור שורשם ומזלם של בני בבל, וכתוצאה מכך וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ מִמְּקוֹמָהּ, בְּעֶבְרַת ה' צְבָאוֹת, וּבְיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)