שיעור 7, ספר דברי הימים א, פרק ב, א-ח

א אֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רְאוּבֵ֤ן שִׁמְעוֹן֙ לֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה יִשָּׂשכָ֖ר וּזְבֻלֽוּן׃ ב דָּ֚ן יוֹסֵ֣ף וּבִנְיָמִ֔ן נַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃ ג בְּנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ וְשֵׁלָ֔ה שְׁלוֹשָׁה֙ נ֣וֹלַד ל֔וֹ מִבַּת־שׁ֖וּעַ הַֽכְּנַעֲנִ֑ית וַיְהִ֞י עֵ֣ר ׀ בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֗ה רַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה וַיְמִיתֵֽהוּ׃ ד וְתָמָר֙ כַּלָּת֔וֹ יָ֥לְדָה לּ֖וֹ אֶת־פֶּ֣רֶץ וְאֶת־זָ֑רַח כָּל־בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה חֲמִשָּֽׁה׃ ה בְּנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְר֥וֹן וְחָמֽוּל׃ ו וּבְנֵ֣י זֶ֗רַח זִ֠מְרִי וְאֵיתָ֧ן וְהֵימָ֛ן וְכַלְכֹּ֥ל וָדָ֖רַע כֻּלָּ֥ם חֲמִשָּֽׁה׃ ז וּבְנֵ֖י כַּרְמִ֑י עָכָר֙ עוֹכֵ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מָעַ֖ל בַּחֵֽרֶם׃ ח וּבְנֵ֥י אֵיתָ֖ן עֲזַרְיָֽה׃

֍              ֍            ֍

פרק ב (א) אֵלֶּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה, יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן.

(ב) דָּן, יוֹסֵף וּבִנְיָמִן, נַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר.

(ג) בְּנֵי יְהוּדָה, עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה, שְׁלוֹשָׁה בנים אלו נוֹלַד לוֹ מִבַּת שׁוּעַ הַכְּנַעֲנִית [וכתב 'נולד' בלשון יחיד, ללמד שכל אחד נולד בפני עצמו, ולא נולדו תאומים], וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה', וַיְמִיתֵהוּ.

(ד) וְתָמָר כַּלָּתוֹ של יהודה, יָלְדָה לּוֹ לאחר מיתת בעלה אֶת פֶּרֶץ וְאֶת זָרַח, כָּל בְּנֵי יְהוּדָה חֲמִשָּׁה [כיון שבספר זה מונה לפעמים רק את הבנים החשובים והעיקריים, הוסיף כאן לומר שנמנו כל בניו, כי כולם יחד היו חמשה, ולא יותר].

(ה) בְּנֵי פֶרֶץ, חֶצְרוֹן וְחָמוּל.

(ו) וּבְנֵי זֶרַח, זִמְרִי, וְאֵיתָן, וְהֵימָן, וְכַלְכֹּל, וָדָרַע, כֻּלָּם חֲמִשָּׁה [ולא היו לו יותר בנים].

(ז) וּבְנֵי כַּרְמִי, עָכָר, ואף ששמו 'עכן', מכנהו כאן 'עכר', שיש פעמים שהאותיות נו"ן ורי"ש מתחלפות, והחליפם כאן על שם שהיה עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרֶם בזמן יהושע בן נון [וכותב לשון 'ובני' הגם שמזכיר רק בן אחד, כיון שהעתיק עזרא את יחוסי הדורות מספר שהיה לפניו ובו נכתבו כל הבנים שהיו לכל אחד, אמנם עזרא לא הוצרך להביא את שמות כולם, והביא רק את שמות העיקריים והנצרכים ליחוס הדורות הבאים, אך השאיר את הלשון 'ובני' כפי שהיא כתובה בספר היחוס המקורי, להורות שהיו לו בנים נוספים, אלא שלא הוזכרו כאן, וכן הוא בהמשך הספר, בכל מקום שמוזכרת לשון 'בני', ולא מובא אלא בן אחד].

(ח) וּבְנֵי אֵיתָן, עֲזַרְיָה.