לא הֵילִ֤ילִֽי שַׁ֨עַר֙ זַֽעֲקִי־עִ֔יר נָמ֖וֹג פְּלֶ֣שֶׁת כֻּלֵּ֑ךְ כִּ֤י מִצָּפוֹן֙ עָשָׁ֣ן בָּ֔א וְאֵ֥ין בּוֹדֵ֖ד בְּמֽוֹעָדָֽיו׃ לב וּמַֽה־יַּעֲנֶ֖ה מַלְאֲכֵי־ג֑וֹי כִּ֤י ה֙' יִסַּ֣ד צִיּ֔וֹן וּבָ֥הּ יֶֽחֱס֖וּ עֲנִיֵּ֥י עַמּֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(לא) שלש שנים לפני שעלה סנחריב למלחמה על ארץ יהודה, כבש את פלשתים, ובשעה שבא סנחריב להלחם בארץ יהודה עבר דרך ארץ פלשתים, והם התייראו שמא הוא בא להלחם בהם שנית, ושלחו מרגלים לשמוע את מה שאירע לו בארץ יהודה, ועל זה אומר הנביא, הֵילִילִי שַׁעַר – הגיבורים של פלשתים אשר בשערי העיר מייללים, כי רפתה ידם, זַעֲקִי עִיר – אנשי העיר רכי הלבב זועקים אל הגיבורים שיושיעו אותם, נָמוֹג פְּלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ – אנשי פלשת נמוגו כדונג הנמס מפני האש, אך אמנם לא באה עדיין האש עצמה, כִּי מִצָּפוֹן עָשָׁן בָּא – אלא רק עשן, שהוא הסימן לאש, בא מצפון, שזו ארץ בבל, וְאֵין בּוֹדֵד בְּמוֹעָדָיו – כי אנשי החיל שמייעד סנחריב למלחמה אינם באים בודדים אלא מחנות שלמים, והיו הפלשתים בטוחים שגם עליהם יעברו מחנות סנחריב.
(לב) וּמַה יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי גוֹי – ומה התשובה שהשיבו המרגלים ששלחו הפלשתים, ענו בבשורה טובה, כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן, והפיל את סנחריב וחילותיו לפני ארץ יהודה, וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ, ואף על פי שהפלשתים היו כבושים תחת מלכות יהודה, הרי בזמן זה הרויחו בכך שניצלו מאויב גדול יותר, שהוא סנחריב, שבכך שנפל לפני ארץ יהודה נגרמה הצלה גם לפלשתים.
