שיעור 8, מגילת קהלת, פרק ב, א-ו
פרק ב, א אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֥ה בְשִׂמְחָ֖ה וּרְאֵ֣ה בְט֑וֹב וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא הָֽבֶל׃ ב לִשְׂח֖וֹק אָמַ֣רְתִּי מְהוֹלָ֑ל וּלְשִׂמְחָ֖ה מַה־זֹּ֥ה עֹשָֽׂה׃ ג תַּ֣רְתִּי בְלִבִּ֔י לִמְשׁ֥וֹךְ בַּיַּ֖יִן אֶת־בְּשָׂרִ֑י וְלִבִּ֞י נֹהֵ֤ג בַּֽחָכְמָה֙ וְלֶֽאֱחֹ֣ז בְּסִכְל֔וּת עַ֣ד אֲשֶׁר־אֶרְאֶ֗ה אֵי־זֶ֨ה ט֜וֹב לִבְנֵ֤י הָֽאָדָם֙ אֲשֶׁ֤ר יַֽעֲשׂוּ֙ תַּ֣חַת הַשָּׁמַ֔יִם מִסְפַּ֖ר יְמֵ֥י חַיֵּיהֶֽם׃ ד הִגְדַּ֖לְתִּי מַֽעֲשָׂ֑י בָּנִ֤יתִי לִי֙ בָּתִּ֔ים נָטַ֥עְתִּי לִ֖י כְּרָמִֽים׃ ה עָשִׂ֣יתִי לִ֔י גַּנּ֖וֹת וּפַרְדֵּסִ֑ים וְנָטַ֥עְתִּי בָהֶ֖ם עֵ֥ץ כָּל־פֶּֽרִי׃ ו עָשִׂ֥יתִי לִ֖י בְּרֵכ֣וֹת מָ֑יִם לְהַשְׁק֣וֹת מֵהֶ֔ם יַ֖עַר צוֹמֵ֥חַ עֵצִֽים׃
פרק ב (א) פותח עתה בגנות המידות הרעות, שהם כנגד מידת הגבורה, כאשר אין משתמשים בה לעבודת ה', כי הדרך העיקרית לעקירת המידות הרעות היא כבישת היצר, ולכן הגיבור האמיתי הוא הכובש את יצרו, ועיקר התגברות המידות הרעות היא בשמחה של חול, ועל כך מביא ראיה מעצמו, אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, לְכָה נָּא אֲנַסְּכָה (-אשתה יין) בְשִׂמְחָה, והיתה כוונתו לשם שמים, וּרְאֵה בְטוֹב – כדי שמתוך רוב שמחה תהיה דעתו צלולה לראות בטוב, וְהִנֵּה ראיתי כי גַם הוּא הָבֶל.
(ב) לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל – אם זו שמחה הבאה דרך שחוק, בודאי שאין זו אלא הוללות וטירוף הדעת, וּלְשִׂמְחָה – אך אפילו אם זו שמחה רגילה, בוא וראה מַה זֹּה עֹשָׂה – איזו רעה גרמה לי שמחה זו, כי אף שהתחיל בשמחה מועטה, המשיך לשמחה מרובה, עד שעבר על מה שהזהירה התורה, כפי שירמוז בפסוקים הבאים.
(ג) תַּרְתִּי (-חיפשתי) בְלִבִּי את הדרך הזו, לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת בְּשָׂרִי, ועם כל זה שעשיתי דברים אלו, וְלִבִּי עדיין נֹהֵג בַּחָכְמָה, וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת – והיתה לי רק אחיזה מועטת בחכמות חיצוניות, ועדיין היתה כוונתי לשם שמים, עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם, במִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם.
(ד) אחר כך התרבתה בי השמחה, עד אשר הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי, בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים.
(ה) עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי.
(ו) עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם, לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים שאינם נושאים פירות.
