כה וַיְהִ֛י בַּשָּׁנָ֥ה הַֽחֲמִישִׁ֖ית לַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֑ם עָלָ֛ה שִׁישַׁ֥ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם עַל־יְרֽוּשָׁלִָֽם׃ כו וַיִּקַּ֞ח אֶת־אֹֽצְר֣וֹת בֵּית־ה֗' וְאֶת־אֽוֹצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְאֶת־הַכֹּ֖ל לָקָ֑ח וַיִּקַּח֙ אֶת־כָּל־מָֽגִנֵּ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה שְׁלֹמֹֽה׃ כז וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֤לֶךְ רְחַבְעָם֙ תַּחְתָּ֔ם מָֽגִנֵּ֖י נְחֹ֑שֶׁת וְהִפְקִ֗יד עַל־יַד֙ שָׂרֵ֣י הָֽרָצִ֔ים הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים פֶּ֖תַח בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ כח וַיְהִ֛י מִדֵּי־בֹ֥א הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית ה֑' יִשָּׂאוּם֙ הָֽרָצִ֔ים וֶֽהֱשִׁיב֖וּם אֶל־תָּ֥א הָֽרָצִֽים׃ כט וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י רְחַבְעָ֖ם וְכָל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣מָּה כְתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ ל וּמִלְחָמָ֨ה הָֽיְתָ֧ה בֵין־רְחַבְעָ֛ם וּבֵ֥ין יָֽרָבְעָ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים׃ לא וַיִּשְׁכַּ֨ב רְחַבְעָ֜ם עִם־אֲבֹתָ֗יו וַיִּקָּבֵ֤ר עִם־אֲבֹתָיו֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔ד וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נַֽעֲמָ֖ה הָֽעַמֹּנִ֑ית וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲבִיָּ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
֍ ֍ ֍
(כה) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם, הוא פרעה נכה, שהיה חותנו של שלמה המלך, והתאווה לקחת לעצמו את כסא השן שעשה שלמה לעצמו.
(כו) וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה', וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֶת הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.
(כז) וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת, ולא עשאם לצורך מלחמה וכדומה, אלא וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.
(כח) וַיְהִי מִדֵּי בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית ה' – כשהיה רחבעם בא לבית המקדש, יִשָּׂאוּם הָרָצִים, וֶהֱשִׁיבוּם אֶל תָּא הָרָצִים, ועשה זאת רק כדי שיהיה לו הדבר לזכרון על כך שמחמת חטאיו נענש, ונלקחו ממנו מגיני הזהב המפוארים שהוריש לו שלמה אביו, ועל ידי שיראה את מגיני הנחושת תמיד יחזור בתשובה, ולא יחזור על חטאיו.
(כט) וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם, וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
(ל) אף על פי שבתחילת מלכות רחבעם נמנע הוא מלהלחם עם ירבעם מלך ישראל, כפי שנאמר לו על ידי נביא, מכל מקום לאחר מכן נלחם בו, וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם מלך יהודה וּבֵין יָרָבְעָם מלך ישראל כָּל הַיָּמִים.
(לא) וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית [ומזכיר זאת הנביא שוב, כיון שהיא היתה זו שהסיתה אותו להרע את מעשיו כל ימי חייו], וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
