שיעור 96, ספר דניאל, פרק י, יב-יד

יב וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ אַל־תִּירָ֣א דָֽנִיֵּאל֒ כִּ֣י ׀ מִן־הַיּ֣וֹם הָֽרִאשׁ֗וֹן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תָּ אֶֽת־לִבְּךָ֛ לְהָבִ֧ין וּלְהִתְעַנּ֛וֹת לִפְנֵ֥י אֱלֹהֶ֖יךָ נִשְׁמְע֣וּ דְבָרֶ֑יךָ וַֽאֲנִי־בָ֖אתִי בִּדְבָרֶֽיךָ׃ יג וְשַׂ֣ר ׀ מַלְכ֣וּת פָּרַ֗ס עֹמֵ֤ד לְנֶגְדִּי֙ עֶשְׂרִ֣ים וְאֶחָ֣ד י֔וֹם וְהִנֵּ֣ה מִֽיכָאֵ֗ל אַחַ֛ד הַשָּׂרִ֥ים הָרִֽאשֹׁנִ֖ים בָּ֣א לְעָזְרֵ֑נִי וַֽאֲנִי֙ נוֹתַ֣רְתִּי שָׁ֔ם אֵ֖צֶל מַלְכֵ֥י פָרָֽס׃ יד וּבָ֨אתִי֙ לַהֲבִ֣ינְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַֽחֲרִ֣ית הַיָּמִ֑ים כִּי־ע֥וֹד חָז֖וֹן לַיָּמִֽים׃

֍           ֍            ֍

(יב) וַיֹּאמֶר אֵלַי, אַל תִּירָא דָנִיֵּאל, כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ, נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ, וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ – באתי בשליחות זו בזכות דבריך.

(יג) וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי, לקטרג על בנין בית המקדש, עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, וְהִנֵּה מִיכָאֵל, שהוא אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים, שהוא גבוה במעלתו משאר השרים, ומשפיע עליהם, בָּא לְעָזְרֵנִי, וַאֲנִי, המלאך המדבר עם דניאל, בזכות עזרתו של מיכאל, נוֹתַרְתִּי – נהיה לי היתרון והמעלה שָׁם, אֵצֶל – להיות המאציל והמשפיע על מַלְכֵי פָרָס, באופן שיש בכוחי להפוך את לבב מלכי פרס לטובתכם.

(יד) אך אף על פי שעתה אוכל להטות את לב מלכות פרס לטובת ישראל, וּבָאתִי לַהֲבִינְךָ אֵת אֲשֶׁר יִקְרָה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, שבהם לא יהיה בכוחי לנצחם, וירעו לישראל, כִּי עוֹד חָזוֹן לַיָּמִים – יש עוד חזון לימים עתידיים, שבהם יהיה שעבוד אחר לישראל.