השער העשירי, שער אהבת ה'

פרק שישי

עוד מסימניו והנהגותיו של האדם שהגיע למעלת אהבת ה', שיתפלל בלילה ויתענה ביום, אם יוכל לסבול זאת. והטעם שהתפילה מתאימה יותר ללילה, על אף שהיא משובחת גם ביום, כיון שבלילה האדם יותר פנוי ממה שהוא ביום. ותאוות הגוף מהמאכל והמשתה יותר חלשות בלילה ממה שהן ביום. ובלילה יתפנה מטרדות העולם, כמשא ומתן, בנין, חרישה וזריעה והדומה לזה מעסקי בני האדם ביום. ועוד, כי ביום יזדמן שיפריעו לו בני אדם, כגון שיבא אוהב לבקרו, או חבר שידבר עמו, ובעל חוב יתבעהו, מה שאין כן בלילה. ועוד, כי בלילה ינוחו רוב חושיו, כי לא יראה דברים שיטרידוהו, ולא ישמע דברים שיפריעוהו. ובלילה יוכל להמלט יותר מן החנופה, מפני מיעוט בני אדם היושבים עמו בלילה, ואפשר שלא יוכל להתבודד ביום. וגם בספרי הקדש מוזכר הלילה כזמן המתאים להתבודד ולהתייחד עם אהבת ה', כי זהו הזמן שבני אדם נמצאים עם אוהביהם, ונאמר 'נפשי אויתיך בלילה', 'על משכבי בלילות', 'זכרתי בלילה שמך ה", 'חצות לילה אקום להודות לך', 'קומי רוני בלילה', ועוד.

ודרכו של אוהב ה' לשמוח ולשוש באלקים יתעלה, ובידיעתו, ויכסוף לרצונו, ויגל באהבתו, וידבק בתורתו ויחמול על יראיו.