השער הרביעי, שער הבטחון

הקדמה

[המשך היתרונות שיש לבוטח באמת באלוקים על פני האומן היכול להפוך מתכות פשוטות לכסף וזהב]:

ג. בעל הכימיה אינו מאמין לשום אדם לגלות לו סודו, מיראתו על נפשו [כיון שפעולות אלו היו אסורות לפי חוקי המלכים], ואילו הבוטח באלוקים איננו ירא משום אדם בבטחונו, אבל הוא מתפאר בו. כמו שאמר דוד המלך עליו השלום: 'באלוקים בטחתי לא אירא, מה יעשה אדם לי'.

ד. בעל הכימיה מוכרח לעשות אחת מהשתיים, או שיכין לעצמו כמות גדולה של כסף וזהב, להשתמש בהם כשיצטרך, או שיכין כל תקופה לזמן מועט. ובשתי האפשרויות אינו רגוע, אם יכין הרבה, יהיה כל ימיו מפחד על נפשו, שלא יאבד ממנו, ושלא יתפסנו המלך. ואם יכין כל פעם מעט, יחשוש שמא בדיוק בזמן שיצטרך ממון רב לא יוכל לעשות זאת מחמת סיבה כל שהיא. ואילו הבוטח באלוקים, בטחונו חזק באלקיו שימציא לו מזונותיו כרצונו, בעת שירצה וממקום שירצה.