כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ב
שער הבטחון, פרק רביעי (ד)
השער הרביעי, שער הבטחון
פרק רביעי
כפי שהתבאר, צריך האדם לשמור על נפשו בכל דרכי ההשתדלות, ולא לסמוך שייעשה לו נס, ולכן מצאנו שכאשר שלח ה' את שמואל הנביא למשוח את דוד למלך, אמר שמואל לה' "איך אלך, ושמע שאול והרגני", ולא נחשב לו הדבר לחסרון בבטחונו על האלוקים, ולא השיב לו ה' "אני ממית ואחיה" וכיוצא בזה, אלא אדרבה, מתוך תשובת ה' ניכר שהיתה טענתו של שמואל משובחת, ולכן אמר לו ה' שיקח עגלת בקר ויאמר שבא להקריבה קרבן וכו', כמבואר שם. והדברים קל וחומר, אם שמואל הנביא, עם תום צדקתו, לא היקל להכנס בסיבה קטנה מסבות הסכנה, אף על פי שהיה נכנס בה במצות הבורא יתברך, ששלחו למשוח את דוד למלך, כל שכן שתהיה הנהגה כזו מגונה אצל אדם הפחות במעלתו משמואל, שעושה זאת שלא מתוך ציווי ה'.
"חִיפַּשְׂתִּי עַל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת מִן הַשֵּׂכֶל וּמִן הַכָּתוּב וּמִן הַקַּבָּלָה... וּמָצָאתִי שֶׁהֵם יְסוֹדֵי כָּל הַמִּצְווֹת" (הקדמת המחבר)
1
1
הלכות הימים האחרונים בנושא: חובות הלבבות