השער הרביעי, שער הבטחון

פרק רביעי

אופן הנהגתו של הבוטח בה' עם בני אדם אחרים, בין אלו שלמעלה ממנו ובין אלו שלמטה ממנו, כאשר הוא צריך לבקש מאחד מהם טובה, יבטח בה', ויתייחס אליהם רק כאמצעי להשלמת בקשתו, וכמו שהאדם רואה באדמה את האמצעי להצמחת התבואה, אך אינו מודה על כך לאדמה, אלא לה' אשר שלח לו את התבואה באמצעות האדמה, ואם לא תצמיח לו האדמה לא יאשים אותה אלא יבין שאין רצון ה' בכך, כמו כן כשמבקש טובה מאדם אחר לא ירגיש שהוא תלוי באותו אדם, אלא יבטח בה' שאם רצונו להשלים את חפצו יעשה זאת באמצעות אותו אדם. ואמנם יש לו להודות לאותו אדם גם כן, על ליבו הטוב ועל כך שה' שלח את התועלת באמצעותו, וכמו שאמרו חז"ל מגלגלים זכות על ידי זכאי, אך עיקר ההודאה היא לה' יתברך שהשלים את חפצו. ואם לא יעשה אותו אדם את רצונו – לא יאשים אותו, אלא יודה לה' שבחר עבורו את הדבר הטוב ביותר עבורו [הגם שאינו מבין כעת מדוע דבר זה הוא טוב עבורו], וכן ינהג האדם עם כל מי שהוא עמו במשא ומתן וכדומה.