שער הדאגה (ב)
פרק עשירי – שער הדאגה
אמנם, יש בדאגה גם דרכים טובות, כאשר דואג האדם על חטאיו, כמו שאמר הנביא (איכה ג לט) 'מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו', כי החוטא צריך להגדיל יגון בלבבו ולהתאנח במרירות הלב, על שמרד במעשיו נגד יוצר הכל.
ויתבונן האדם בעצמו, הרי אם קורה לו שהוא מפסיד מטבע אחת, ודאי מצטער מחמת כן. ואם איבד את כל עושרו ויצא נקי מנכסיו, הרי נפשו עליו תאבל. וכן על הצרות שעוברות על האדם, כאבו נצח ויגון בלבבו. ויותר ראוי שיצטער ויאנח על שהמרה נגד השם יתברך, ולא זכר חסדיו וטובותיו עליו.
"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר"
(משלי ב כ)
