השער התשעה עשר – שער הזכירה
[המשך הדברים שראוי לאדם לזכור תמיד, ואז תהיה עבודתו מקובלת לפני ה', וישא חן וחסד לפניו].
הזכירה הארבע ועשרים: שיזכור ויחשוב, אדם שאין ראייתו טובה, אינו יכול להבחין בציורים העדינים החרוטים על כלי כסף וזהב; אף על פי שרואה הכלי, מכל מקום אינו יכול להסתכל כל כך כמו מי שעיניו חזקות. כך אם למד תורה וחכמה בנעוריו, ונראה לו שהוא מבין אותם כראוי, לא יסמוך על אותה ההבנה, כי החוכמה מתחזקת כשמגיע לימים, יותר ממה שהבין בנערותו. ולכן, בעת שחכמתך מתחזקת, תתחיל להתבונן על ענייניך. ואז תבין ותוסיף להבחין, ותעמוד על בירור העניין יותר מבתחילה. ותוסיף לעולם לחקור מכל אדם מה שלא ידעת, כענין שנאמר 'מכל מלמדי השכלתי'. ואל תחשוב: מי יודע לחדש לך דבר בענין שידעת בנעוריך בעצמך? ועל זה נאמר 'ראית איש חכם בעיניו – תקוה לכסיל ממנו'.
