שער הזריזות (ט)
פרק חמשה עשר – שער הזריזות
אף על פי שהזריזות טובה מאוד, יזהר שלא ימהר בעבודתו יותר מדי, כי אמרו דרך משל, הרוכב במהירות – קרוב מאוד להיכשל. וכן מי שהוא רץ במהירות – נופל. ולא יתכן לתקן מעשה מתוקן בבהלה, אבל במתינות יתוקנו העניינים. וכן אמרו חז"ל 'הוו מתונים בדין'. ומהות הזריזות היא בכך שיהא ניעור לבו, ויקיץ מחשבותיו, ויקלו איבריו למלאכתו; אך לא ימהר בשום עניין. וכל אלו העניינים צריכים חוכמה גדולה, מתי ימהר ומתי יאחר.
"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר"
(משלי ב כ)
