שער הכעס (יא)
פרק שנים עשר – שער הכעס
מידת הכעס נוטה מאוד אל מידת הגאווה, ואין הכועס נמלט מן הגאווה, וכבר ידעת רעת מידת הגאווה. וראוי לאדם שיתרחק מן הכעס, ואפילו בדבר שראוי לכעוס עליו – יעצור את רוחו ולא יכעס. וכן צריך בעל הכעס לעשות מתחילה, כשיעלה בדעתו שלא יכעס: צריך שלא ירגיש כלל, אפילו הוכה וקולל, לא ירגז ולא יחוש. וזה דבר ברור: מי שהוא קפדן הרבה, יותר נוח לו שלא ירגיש כלל. ישתוק ויעצור רוחו לגמרי ממה שיכעס מעט, כי זה אי אפשר לכעסן לעשות; כי אם ימשוך בלבו מעט מן הכעס, לבסוף יכעס הרבה.
"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר"
(משלי ב כ)
