השער הששה עשר – שער העצלות
יש עצלות שהיא טובה מאוד, כגון היושב ומתעצל לעשות רעות ולרדוף אחר התאוות. ומספרים על אדם שרצה המלך לשלחו למקום סכנה, ולא רצה ללכת, וכעס עליו המלך וקללו. אז אמר אותו אדם למלך: מוטב שתקללני ואני חי, משתברך אותי ואני מת.
ועל עניין זה אמרו חז"ל, יש זריז ונשכר, ויש זריז ונפסד; יש עצל ונשכר, ויש עצל ונפסד.
זריז ונשכר, זה אדם שעושה מלאכתו כל השבוע, ואינו עושה בערב שבת.
זריז ונפסד, זה אדם שעושה מלאכה כל השבוע, ועושה גם כן בערב שבת.
עצל ונשכר, שאינו עושה מלאכה כל השבוע, ואינו עושה בערב שבת.
עצל ונפסד, זה שאינו עושה מלאכה כל השבוע, ועושה בערב שבת.
ראה איך העלו חכמים בלבבם שיש זריזות שהיא טובה ויש זריזות שהיא רעה, וכן בעצלות.