שער הפרישות, פרק ה
השער התשיעי, שער הפרישות
פרק חמישי
הפרישות הראויה לפי התורה, מתחלקת לשלשה חלקים: א. בעסקינו עם בני אדם אחרים. ב. בעניני המצוות המוטלות על האיברים. ג. בעניני המצוות שמתקיימות בלב ובמחשבה.
החלק הראשון, שבין האדם לחברו, מהם הסברת הפנים והראות השמחה בפגישה עם בני אדם אחרים, עם הכניעה והשפלות והדיבור בלשון רכה ורוח נמוכה לכולם. ומהם, הרחמים והחנינה והחמלה עליהם, עם הסרת הטורח מעליהם, וגמילת חסד עמהם, ושלא נרצה ליהנות מהם, ולא נחמוד את אשר בידם. ומהם, עזרתם בתקנת תורתם ועולמם, ולהורות להם את הדרך אשר ירצהו האלוקים. ומהם, שנסבול קושי דבריהם, ושנשפוך שיחנו לפני האלוקים, ולא לפני בני האדם, ונמנע ממושבות המאכל והמשתה והשחוק, עם השמירה מכל מה שיביא להמרות הא-ל בחברת האנשים, ולהימנע מהיציאה מגבול הצניעות ומסורת המוסר והדומה לזה.
"חִיפַּשְׂתִּי עַל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת מִן הַשֵּׂכֶל וּמִן הַכָּתוּב וּמִן הַקַּבָּלָה...
וּמָצָאתִי שֶׁהֵם יְסוֹדֵי כָּל הַמִּצְווֹת"
(הקדמת המחבר)
וּמָצָאתִי שֶׁהֵם יְסוֹדֵי כָּל הַמִּצְווֹת"
(הקדמת המחבר)
