השער העשרים ושנים – שער השקר
דע, כי כמו שישקול האדם כסף וזהב במאזנים, ומבחין בין קל לכבד, כך ישקול האדם החכם במאזני שכלו להבין השקר והאמת.
ויש חילוק בין שקר לשקר. כיצד? האומר על העץ שהוא זהב, אותו שקר ידוע הוא. האומר על נחושת קלל שהוא זהב, אותו שקר צריך הבחנה, כי יש לשניהם דמות אחד, ויש זייפנים העושים דמות הנחושת כדמות הזהב; ואז אפילו הבקיאים אינם יכולים להבחין כי אם בקושי גדול.
כך הדבר גם בעניין המחשבה: יש מפולפל ועושה סברות לקיים השקר, עד שנראה שהוא אמת. אבל החכם מבין להבדיל בין השקר ובין האמת. וזה דבר ידוע לכל, שהשקר והאמת תכופים בלב אחד. יש אדם מזויף, שאפילו כשהוא יודע בוודאי שהדבר שקר, הוא נמשך אחריו, וכל שכן כשיש ראיות לצדדים לשקר, שדומה להיות אמת, שבוודאי ימשך אחר שקרו. אבל יש אדם אמיתי, ולא יעשה שקר אלא כשיש לו סברות לשקר, אז הוא נמשך אחר השקר. ולעומת זאת החכם יכחיש את הסברות של שקר בחכמתו.
