השער העשרים ואחד – שער השתיקה
אמר החכם: מי שמדבר בחכמה ובהשכל, הרי דבריו כמלח הניתן בתבשיל ומטעימו. ויש חן לדברי הנבונים כנופך במשבצות זהב. נאמר בקהלת (ט טז) 'חכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים', ומה יעשה? ילך אצל אדם שדבריו נשמעים, וישים דבריו בפיו כדי להשמיעם, אבל הוא עצמו ישתוק.
כללו של דבר: האדם העושה דלת לפתחו, יש לו עת לפתוח ועת לסגור, כך יסגור האדם שערי פיו בשתי דלתות: השפתיים והשיניים. והזהר מאוד לפתוח פיך, ושמור לשונך, כמו שתשמור כסף וזהב ומרגליות בחדרך ובתוך תיבותיך, ותעשה להם שמירה בתוך שמירה, כך תעשה לפיך.