שער העשרים וחמשה – שער לשון הרע
אמרו חז"ל, כנסת ישראל, לפעמים אהובה בקולה, שנאמר 'השמיעני את קולך, כי קולך ערב', ולפעמים שנואה בקולה, שנאמר 'נתנה עלי בקולה, על כן שנאתיה'. אמור מעתה 'מות וחיים ביד לשון, ואוהביה יאכל פריה', פירוש 'אוהב הלשון', אדם החפץ לדבר תמיד עצה הגונה ונכונה אצלו, שיאכל פריה, כלומר, שלא ידבר דברים בטלים, רק ידבר בדברי תורה והבאת שלום, וללמד לרבים לעשות טובה, ולהורות להם הטוב ולהרחיקם מן הרע, ולקנות האמת. כי אין קץ למצוות שיוכל לעשות בלשון, וזהו: 'מות וחיים ביד לשון'.