1. שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד

מצוות עשה: לייחד את ה' ולהאמין שהוא האלוקים היחיד ללא שום שיתוף. שנאמר 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד', ופירושו, שמע ישראל ודע, כי ה' שהווה את הכל ברצונו, והוא אלוקינו המשגיח בכל העולמות, הוא ה' אחד, בלי שום שיתוף.

2. ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם

מצוות לא תעשה: שלא נתור אחר מחשבת הלב וראיית העיניים. בכלל האיסור לתור 'אחרי לבבכם' – כל המחשבות הזרות שהם היפך מדעת התורה. ובכלל האיסור לתור 'אחרי עיניכם' – כל מי שרודף אחרי תאוות העולם, בלי שיכוון בהם כלל לכוונה טובה.

3. ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך

מצוות עשה לאהוב את ה' יתברך. ישים האדם כל מגמתו ומחשבתו אחר אהבת ה', ויתבונן כי כל מה שיש לאדם בעולם – עושר, ילדים וכבוד – הכל הוא כאין וכאפס נגד אהבת ה', וייגע תמיד בבקשת חכמת התורה, כדי שישיג ידיעה בה'.
והקובע מחשבתו בהבלי העולם שלא לשם שמים, רק להתענג ולהשיג כבוד, ביטל מצוה זו.

4. את ה' אלוקיך תירא

מצוות עשה שתהיה יראת ה' על פנינו תמיד, שלא נחטא. ומי שבא דבר עבירה לידו, חייב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו זמן שהקב"ה משגיח בכל מעשי האדם, אף אם יהיו במחשך, וישיב נקם לפי רוע המעשה.

5. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני

מצוות לא תעשה: שלא נאמין בשום אלוהים חוץ מה' יתברך. ואפילו מודה שהקב"ה שולט על הכל, רק שידמה בדעתו שמסר הנהגת העולם למלאך, הרי זה מודה בעבודה זרה. אלא יאמין שהקב"ה בעצמו ובכבודו משגיח בכל העולמות, ואין לשום נברא כח לעשות דבר בלתי רצונו.

6. אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים

מצוות עשה להאמין שיש אלו-ה אחד בעולם, שהמציא הכל, ומרצונו נעשה הכל. והוא היה ויהיה לעדי עד, הוא הוציאנו ממצרים ונתן לנו את התורה, שנאמר 'אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים', ופירושו, תדעו ותאמינו שיש לעולם אלו-ה המשגיח, שהרי הוצאתיך מארץ מצרים.