תועליות הרלב"ג, ספר שמואל (29)
והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
לז. להודיע את מידותיו הטובות של דוד, שלא נלחם עם הגויים אשר סביביו בגלל שרצה את כספם, אלא רק בגלל שרצה להכניע את החולקים על התורה הקדושה, ולכן לא נטל את שלל הגויים לעצמו, אלא נתנו לה' והקדישו לבניית בית המקדש.
לח. להודיענו שהתקיימה הנבואה המוזכרת בתורה 'דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל, ומחץ פאתי מואב', ודבר זה התקיים בדוד, שהשכיב את יושבי מואב ארצה ומדדם בחבלים, והמית מהם שני שליש והחיה שליש.
לט. להודיענו ישרותו של דוד המלך, שהיה עושה צדקה ומשפט לכל עמו, ולא העלים עיניו אפילו מאדם אחד, ותכונה זו ראויה היא שתהיה למלך הגון, ומטעם זה חיפש דוד אחרי זרע שאול להיטיב להם, וכן השתדל לעשות חסד לחנון בן נחש.
מ. ללמדנו שאין ראוי לאדם לתת ממשלה ושלטון לבניו בעודו חי, כי דוד נתן לבניו להיות שרים וחשובים, ומחמת כן אירע חטאו של אמנון עם תמר, ומרידת אבשלום ואדוניהו.
מא. להודיענו איך עמקו מחשבות ה' יתברך, שסיבב שפעולתם של אנשי עמון, אשר השפילו וביזו את שלוחיו של דוד, פעולה זו עצמה גרמה לדוד להלחם בהם, והם בעצמם היו סיבה להביא על עצמם את הרעה.