באמת צריך האדם להתבונן תמיד, שעיקר מקומה של הנפש היה תמיד בעולם העליון, וכידוע שמושבם של נפשות ישראל הוא אצל כסא הכבוד, ובאה הנפש לעולם הזה רק לזמן קצר, כדי לקנות לה תורה ומעשים טובים, שעל ידי זה תוכל לקבל שכרה כשתחזור לעולם העליון. והרי זה דומה לאדם הנוסע לארץ רחוקה מאד כדי להגיע ליריד מיוחד המתקיים שם, ויודע שעל ידי הסחורה באותו יריד קצר יוכל לפרנס את עצמו ואת כל משפחתו זמן ארוך. ואם בהיותו ביריד שם ינסו להעסיק אותו בקריאת עיתונים וכדומה, הרי לא יסכים לכך בשום אופן, כיון שבכל רגע ורגע שהוא מתבטל ממלאכתו הוא מפסיד הון רב, שיוכל להתפרנס בו תקופה ארוכה. והנמשל מובן, כי היצר הרע מסית את האדם לבזבז את זמנו על קריאת עיתונים וכדומה מהבלי העולם הזה, וצריך האדם לגעור בו, שהרי לא ירד ממקומו העליון שאצל כסא הכבוד עד לעולם הזה כדי להשחית זמנו על קריאת עיתונים וכדומה, אלא 'לקנות' תורה ומעשים טובים ששכרם יכלכלנו לנצח.