תפילת מוסף (א)

כֶּתֶר! (-השבח שמשבחים לה' מכנה אותו בלשון 'כתר', אבודרהם) יִתְּנוּ לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכִים שהם הֲמוֹנֵי – ריבוי צבא מַעְלָה, יחד עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שהם קְבוּצֵי מַטָּה – מתקבצים לשבחך בעולם התחתון:

יַחַד כֻּלָם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ – שלש פעמים יאמרו לפניך קדוש, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד ישעיהו נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה (-מלאך אחד) אֶל זֶה (-חברו) ליטול רשות (-שלא יקדים האחד ויתחייב שריפה, רש"י) וְאָמַר כולם כאיש לפני ה'.

קָדוֹשׁ – בעולמות העליונים, קָדוֹשׁ – בעולמות התחתונים, קָדוֹשׁ – לעולמי עד, הוא יְהֹוָה צְבָאוֹת – המושל על כל צִבְאוֹת השמים והארץ אשר מְלֹא (-מלאה) כָל הָאָרֶץ מזיו כְּבוֹדוֹ (-שכינתו).

כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם (-ממלא את כל העולם), אבל נעלם הוא מעיני כל ואף מְשָׁרְתָיו המלאכים שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ בכדי לְהַעֲרִיצוֹ – לומר לפניו דברי הערצה, והמלאכים הניצבים לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים את ה' כנאמר ביחזקאל (ג, יב) וְאוֹמְרִים.

בָּרוּךְ הוא כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ – מן המקום בו הוא שוכן (-שאין יודעים היכן הוא).

מִמְּקוֹמוֹ (-ממקום מושב הדרו) הוּא יִפֶן ויביט בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ לראות בצר להם, וְיָחוֹן (-ויחונן) במתנת חינם את עַם ישראל הַמְיַחֲדִים – המעידים על יחוד שְׁמוֹ, בעתותי עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד – פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה "שְׁמַע ישראל" הם אוֹמְרִים.

שְׁמַע – האזן בנפשך והבן איש יִשְׂרָאֵל כי יְהֹוָה שהוא עתה אֱלֹהֵינוּ – שרק אנחנו מכירים בו שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם (-אבל האומות מבקשים להם אלהים אחרים) יהא לעתיד יְהֹוָה אֶחָד – שכל העמים יכירו במלכותו וידעו שאכן הוא אחד יחיד ומיוחד בשבעה רקיעים ובארץ ובארבע רוחות העולם (ראה רש"י).

(ה' אחד-) הוּא אֱלֹהֵינוּ (-המייחד שמו עלינו), הוּא אָבִינוּ (-שנשא אותנו כאב את הבן, רוקח), הוּא מַלְכֵּנוּ (-המייחד מלכותו עלינו), הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ תמיד, וְהוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית כמו שגאלנו בעבר ממצרים – גאולה שלמה מבלי שום משעבד (-אבל גאולת בבל בבנין בית שני אינה מן המניין, שהרי עדיין משועבדים היו לכורש מלך פרס, רש"י) וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חַי, לֵאמֹר (-כדברים האלה): הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית (-גאולה אחרונה) כְּרֵאשִׁית (-כגאולה ראשונה) שהוצאתי אתכם ממצרים על מנת לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי הנני יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מכל מקום (-אם תרצו ואם לאו).

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ (-ב"כתובים") כָּתוּב לֵאמֹר – כדברים האלה:

יִמְלֹךְ יְהֹוָה – ה' יַרְאֶה את מלכותו – כן יהיה לְעוֹלָם ועד (-כי לא יִגְלוּ עוד בית ישראל, רוקח), אֱלֹהַיִךְ השוכן בעיר צִיּוֹן יַראה מלכותו שם לְדֹר וָדֹר ולנצח נצחים, ועל כל זאת הַלְלוּ יָהּ.

לְדוֹר וָדוֹר (-בכל דור ודור) נַגִּיד את גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים את קְדוּשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ – לא יסור לְעוֹלָם וָעֶד כי תמיד נשבח אותך, כִּי הרי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ (-הנעלם מכל) אָתָּה. בָּרוּךְ (-מקור הברכה והשפע) אַתָּה הוא יְהֹוָה (-אדון הכל, היה הוה ויהיה) הָאֵל הַקָּדוֹשׁ (-המובדל ונעלם מכל).