תפילת שחרית, פסוקי דזמרה (יט)

פסוקי דזמרה

גם מְעוֹדֵד ומחזק את עֲנָוִים – ה' (-הם נדחי ישראל הנכנעים והשפלים בגלות), ולעומת זאת הוא מַשְׁפִּיל גוים רְשָׁעִים שמשלו בהם ומורידם עֲדֵי (-עד) אָרֶץ.

(ועל כל זאת-) עֱנוּ – הרימו קול לַה' בְּתוֹדָה בפיכם, וגם זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר – על שהוציאכם ברב כוחו מן הגלות.

(וכשאתם מודים ומשבחים לפניו על שהושיעכם, הזכירו גם נפלאותיו התמידיות, כי-) ה' לבדו הוא הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים – בעננים, והוא לבדו הַמֵּכִין בהם לָאָרֶץ – בשביל הארץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ – כדי להצמיח על הָרִים גבוהים (-שאין שם אנשים שיעבדו את הקרקע וישקוה במים) חָצִיר ועשב – ובכך הוא נוֹתֵן לִבְהֵמָה (-המהלכת שם) את לַחְמָהּ (-מזונה), וגם יתן מזון לִבְנֵי עֹרֵב (-שאין מי שירחם עליהם, כי העורב אכזרי על בניו) אֲשֶׁר יִקְרָאוּ לבקש אוכל למו (-וכן גאל את ישראל החלשים שלא היה להם דורש ומבקש).