פסוקי דזמרה
אתם כולכם הַלְלוּ יָהּ (זהו אינו לשון ציווי, אלא כלומר 'ראוי הוא שתהללו', רד"ק). הַלְלוּ אתם אֶת ה' – מִן הַשָּׁמַיִם שאתם שוכנים בהם, הַלְלוּהוּ השוכנים בַּמְּרוֹמִים.
(ומפרט המשורר את הראויים להלל אותו בשמים ובמרומים:) הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו (-שאינם גוף), הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו (-צבא השמים).
הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ (-המאירים על הארץ), הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר – כוכבי לילה (-שאורם נראה בארץ).
הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם – השמים העליונים (-עולם הנשמות), וְהַמַּיִם העליונים אֲשֶׁר תלוים מֵעַל הַשָּׁמָיִם מששת ימי בראשית (מדרש שוח"ט).
ראוי אשר כולם יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה', כִּי הוּא צִוָּה שֶׁיִּבָּרְאוּ, וְנִבְרָאוּ(-וכן ראוי שכל נמצא יהלל למי שהמציאו) –
וַיַּעֲמִידֵם – וקבע אותם (-הברואים העליונים שאינם מורכבים מארבעה יסודות, אבע"ז) שיעמדו בלא שינוי לָעַד לְעוֹלָם (-שלא יִפָּסְדוּ ולא יתקלקלו כל ימי עולם), חָק וזמן נָתַן לכל אחד מהם מתי ישמש (-זה ביום וזה בלילה, רש"י) וְלֹא יַעֲבוֹר אף אחד את הגבול.
