תפילת שחרית, פסוקי דזמרה (לט)

פסוקי דזמרה

ואז כאשר שָׁמְעוּ כל עַמִּים את קריעת ים סוף, והם יִרְגָּזוּן – נחרדו מרוב פחד, חִיל – חלחלה ופחד אָחַז את כל יֹשְׁבֵי ארץ פְּלָשֶׁת – הפלשתים.

אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי (-שָֹרֵי) אֱדוֹם, אֵילֵי – גבורי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ (-יאחז אותם) רָעַד, נָמֹגוּ – נמס לבם של כֹּל יֹשְׁבֵי ארץ כְנָעַן.

(והתפלל משה שלא יפוג מהם הפחד לאורך ימים -) תִּפֹּל נא עֲלֵיהֶם – על האומות הללו אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ – בזרועך הגדול יִדְּמוּ – יהיו דוממים כָּאָבֶן, והפחד ישאר עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' את נחל ארנון בדרכם לארץ ישראל, עַד יַעֲבֹר את נהר הירדן בכניסתם לארץ ישראל – עַם זוּ (-עַם ישראל) אשר קָנִיתָ אותם – חבבת אותם יותר משאר כל האומות (-כחפץ הקנוי בדמים יקרים).