תפילת שחרית, שמונה עשרה (עו)

שמונה עשרה

עַל הַצַּדִּיקִים – שלא חטאו מעולם, וְעַל הַחֲסִידִים – בעלי התשובה (-המתחסדים לעשות גדרים וסייגים לפנים משורת הדין), וְעַל זִקְנֵי (-החכמים) שהם שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת שארית בֵּית סוֹפְרֵיהֶם – חכמיהם הקדמונים שהיו בקיאים בתורה עד כי יכלו לספור כל אותיותיה, וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק שנצטרפו לעם ישראל, וְעָלֵינוּ כולנו יֶהֱמוּ (-יתעוררו ויתחממו) נָא רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל (-בשביל כל) הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת (—שמכירים הם את אמיתת שמך, אבודרהם) שעל ידי כן לא יבושו בבטחונם, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם – עם הבוטחים בשמך וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ (—שתמיד תשפיע לנו שפע טובה בשכר הבטחון), וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים נִשְׁעָנְנוּ.

בָּרוּךְ (-מקור הברכה והשפע) אַתָּה הוא יְהֹוָה (-אדון הכל היה הוה ויהיה)הנותן מִשְׁעָן ותמיכה וּמקום מִבְטָח ומחסה (-לבל ידאגו מכל רע בגלל בטחונם בה') לַצַּדִּיקִים הבוטחים בו.

וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב אף אם אין אנו ראויים לכך וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ תמיד כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ (-הבטחת ע"י זכריה ח, ג)): "ושכנתי בתוך ירושלים"), וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ (-שעוד נזכה בעינינו לראותה) בִּנְיַן עוֹלָם ונצחי (-שלא יחרב עוד), וְכִסֵּא מלכות דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין – תכונן ותבנה.

בָּרוּךְ (-מקור הברכה והשפע) אַתָּה הוא יְהֹוָה (-אדון הכל היה הוה ויהיה)בּוֹנֵה את העיר יְרוּשָׁלָיִם.