[תתקפו] מסכת בבא מציעא, פרק ט, משנה יא

משנה יא: שְׂכִיר יוֹם גּוֹבֶה כָל הַלַּיְלָה, שְׂכִיר לַיְלָה גּוֹבֶה כָל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת גּוֹבֶה כָל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם. שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ, יָצָא בַיּוֹם, גּוֹבֶה כָל הַיּוֹם, יָצָא בַלַּיְלָה, גּוֹבֶה כָל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם:

נאמר בתורה 'ביומו תתן שכרו', ו'לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר', ומשנתנו מבארת מתי הוא זמן חיוב התשלום לשכיר, שאם לא שילם בעל הבית באותו זמן הרי הוא עובר איסור.
שְׂכִיר יוֹם – פועל העובד עבודתו במשך כל היום, גּוֹבֶה את שכרו כָל הַלַּיְלָה, ואם לא שילם לו בעל הבית עד הבוקר, עובר באיסור 'בל תלין'. שְׂכִיר לַיְלָה – פועל העובד עבודתו כל הלילה, גּוֹבֶה את שכרו כָל הַיּוֹם, ואם לא שילם לו ביום, עובר בעל הבית באיסור

שְׂכִיר שָׁעוֹת – פועל הנשכר לשעות מסוימות באמצע היום או באמצע הלילה, אם הסתיימה מלאכתו באמצע הלילה, גּוֹבֶה שכרו כָל אותו הַלַּיְלָה, וְאם הסתיימה מלאכתו באמצע היום, גובה שכרו כָל הַיּוֹם.

שְׂכִיר שַׁבָּת – הנשכר לשבוע עבודה, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ – הנשכר לשבע שנים, דינו תלוי בזמן שבו סיים הפועל את מלאכתו, אם יָצָא בַיּוֹם, גּוֹבֶה כָל הַיּוֹם, ואם יָצָא בַלַּיְלָה, גּוֹבֶה כָל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם, והיינו כשיטת רבי שמעון, החולק על תנא קמא, הסובר שגם בשכיר שעות, המוזכר ברישא, אם יצא בלילה זמנו כל הלילה וכל היום שאחריו.