דיני מצוות הלואה , פרק ט
ד. פועל שנשכר לתקופה מסוימת, כגון: שבוע, חודש, שנה או אפילו כמה שנים, אם אותה תקופה הסתיימה ביום, זמן פרעון שכרו הוא כל אותו יום. ואם הסתיימה תקופת עבודתו בלילה, זמן פירעון שכרו הוא כל הלילה.
ה. הלכות אלו נוהגות בין באדם שנשכר בגופו לעשות מלאכה, ובין כשהשכיר את כליו לצורך מלאכה. ולגבי שכירות קרקע (כגון שכירות דירה) יש מחלוקת בין הפוסקים, וראוי להחמיר אף בזה.
וכל הדינים הללו שייכים אף בקטן שנשכר למלאכה מסוימת, שחייבים לשלם לו בזמנו.
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ,
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
