יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות ביאת המקדש, פרק ב, יא-יב

יא) האבל, אינו משלח קרבנותיו כל שבעה ימי האבילות, אפילו יין או עצים או לבונה – אינו משלח. וכן מצורע, אינו משלח קרבנותיו כל זמן שאינו ראוי לביאה – להכנס בעצמו אל המחנה, אינו ראוי להקרבה. אבל המנודה, יש בו ספק אם משלח אם אינו משלח, לפיכך אם הקריבו עליו, נרצה קרבנו.

יב) טמא שרץ וכיוצא בו, והערל [-ישראל שלא נימול], משלחין את קרבנותיהם, ומקריבין עליהן, חוץ מקרבן פסח שאין שוחטין אותו על טמא שרץ, וכן אין שוחטין על הערל פסח כמו שיתבאר, כיון שאינם ראויים לאכול את בשר הקרבן, ואין שוחטים את הפסח אלא על מי שראוי לאוכלו. אבל טמא מת, אין מקריבין עליו שום קרבן כלל עד שיטהר.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?