יג) וקרבן פסח שבא בטומאה, ודחקו טמאי מת ונכנסו להיכל, פטורין, אף על פי שלא הותרו להכנס אלא לעזרה. והטעם לכך, הואיל ואין אני קורא בהם – כיון שבאותה שעה לא נאמר עליהם הפסוק 'אל מחוץ למחנה תשלחום', שהרי הם מותרים להכנס לעזרה, הרי אלו פטורין אף אם נכנסו להיכל.
יד) כפי שהתבאר, אם הכהנים טמאים, אף שהציבור אינו טמא, מותר לעבוד בטמאים. הכהנים מתחלקים לעשרים וארבע משמרות, כל משמרת עובדת במקדש בשבוע מסוים, ואותו שבוע מתחלק לשבעה 'בתי אב' שבאותה משמרת, ובכל יום עובדים כהני בית אב מסוים. אם היו מקצת כהני בית אב העובדים באותו יום טמאים ומקצתם טהורים, אף על פי שרובן טמאי מת, אין הטומאה דחויה אצלם, ולא יקריבו אלא הטהורים שביניהם. היה כל בית האב טמאי מת, לא יעבדו בטומאה, אלא יביאו כהנים מבית אב אחר. היתה כל המשמרה טמאי מת, לא יעבדו בטומאה, אלא מחזירין [-מחפשים ומחזרים] על משמרה אחרת, טהורה, שתשמש תחתם. אם היו רוב הכהנים הנכנסין שם בירושלים בזמן הקבוע לעבודה טמאין, יעשו בטומאה:
