יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות ביאת המקדש, פרק ט, ג-ד

ג) כיצד מתחייב הזר על הזריקה של הדם, בין שזרק בפנים ובין שזרק בחוץ, בין שהזה הזאה אחת מכל הזיות הדם, בין שהזה הזאה אחת מכל הזיות קרבנות המצורע, הרי זה חייב מיתה.

ד) כיצד מתחייב הזר על ההקטרה, הקטיר איברים או שהקטיר קומץ או לבונה על המזבח, אפילו רק הפך באיברים שכבר היו על המזבח שלא נתעכלו, ובהפיכה זו קרב את שריפתן, חייב מיתה, והוא – ובתנאי שהקטיר כזית. וכן אם הקטיר קטרת על מזבח הזהב, משיקטר כזית, חייב מיתה. אבל המקטיר קטורת ביום הכפורים בקדש הקדשים אינו חייב מיתה עליה, אף שהיתה כזית, עד שיקטיר מלא חפניו, שזהו השיעור המפורש בתורה:

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?