ז) וכן הדלקת הנרות במנורה כשירה בזרים, אלא שאסור לזר להכנס לעזרה, שם נמצאת המנורה, וממילא אינו יכול להדליקה, לפיכך, אם הטיב הכהן את הנרות [-שהרי ההטבה מותרת רק בכהנים], והוציאן לחוץ, מותר לזר להדליקן.
ח) הרמת הדשן מהמזבח, צריכה כהן, שנאמר 'ולבש הכהן מדו בד וגו' והרים את הדשן', ואם הרים ישראל את הדשן, לוקה, ואינו חייב מיתה, ואף על פי שאין אחריה עבודה נוספת, שנאמר לגבי חיוב מיתה בזר לשון 'עבודת מתנה', ללמד שרק עבודת מתנה – עבודה שיש בה נתינה, כגון זריקת דם או הקטרת הקטורת, הוא שתהיה בכהן לבדו, ואם קרב לה הזר חייב מיתה, אבל עבודת סלוק, והיינו עבודת הרמת הדשן, שמסלקים את הדשן מעל המזבח, אין חייבין עליה מיתה. [וכן אם דישן מזבח הפנימי והמנורה, כיון שזו עבודת סילוק, אף שהיא אסורה לזר, אינו חייב עליה מיתה]:
