יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות ביאת מקדש, פרק ג, טו-טז

טו) וכן הנוגע בכלים שנגעו באדם שנגע במת, או אדם שנגע באדם שנגע בכלים הנוגעים במת, אף על פי שהוא טמא 'ראשון' לענין תרומה, ולטמא בשר קדשים, מכל מקום הרי זה פטור על ביאת המקדש. שדברים אלו – הטומאות הללו שהתבארו עתה, הם רק הלכה מפי הקבלה, ואינם מפורשים בתורה, ולכן אין חייבים בהם משום ביאת מקדש. ואף על פי שהוא פטור, מכין אותו מכת מרדות:

טז) המכניס שרץ וכיוצא בו במקדש, או שהכניס אדם טמא למקדש, הרי זה חייב כרת, שהרי טימא את מקדש ה'. אבל הזורק כלים טמאים למקדש, אפילו היו אלו כלים שנגעו במת עצמו, פטור מן הכרת, אבל חייב מלקות, שנאמר 'ואם לא יכבס' וגו', מפי השמועה למדו שרק על רחיצת גופו – אם לא טבל ונטהר, ונכנס למקדש, ענוש כרת, ועל כיבוס בגדיו – אם הכניס את בגדיו כשהם טמאים, לוקה ארבעים, ואינו חייב כרת.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?