הלכות דבר חריף, טו-טז
טו. חתך מאכל חריף, ומצא שחתך עמו תולעת, מסיר התולעת עם שיעור 'כדי קליפה' מסביב, והשאר מותר.
טז. מאכל יבש צונן חריף, אינו בולע טעם מכלי, והמחמיר לכתחילה תבוא עליו ברכה.
ולכן, אם היה מלח יבש בתוך כלי בשרי, מותר לערבו עם חלב או להכניסו בכלי חלבי, והמהדר שלא לערבו עם חלב וכן שלא להניחו בכלי חלבי תבוא עליו ברכה.
© ההלכות הן מתוך הספר 'השלחן כהלכתו', כל הזכויות שמורות למחברו הרה"ג ר' י.מ. ווייל שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"וְכָל הַנִּזְהַר בִּדְבָרִים אֵלּוּ, מֵבִיא קְדוּשָׁה וְטָהֳרָה יְתֵירָה לְנַפְשׁוֹ,
וּמְמָרֵק נַפְשׁוֹ לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי"
(רמב"ם, מאכ"א יז)
וּמְמָרֵק נַפְשׁוֹ לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי"
(רמב"ם, מאכ"א יז)
