הלכות כלי המקדש והעובדים בו / פרק שישי
א) אי אפשר שיהיה קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו, והרי קרבנות הציבור הן קרבן של כל ישראל, ואי אפשר שיהיו ישראל כולן עומדין בעזרה בשעת קרבן, לפי כך תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל אנשים כשרים ויראי חטא, ויהיו הם שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות, והם הנקראים 'אנשי מעמד'. וחלקו אותם עשרים וארבעה מעמדות כמנין משמרות כהונה ולויה. ועל כל מעמד ומעמד אחד מהן ממונה על כולם והוא נקרא ראש המעמד:
ב) בכל שבת [-שבוע] ושבת מתקבצין אנשי מעמד של אותה שבת, מי שהיה מהן בירושלים או קרוב לה, נכנסין למקדש עם משמר כהונה ולויה של אותה שבת, והרחוקים שבאותו מעמד, כיון שהגיע מעמד שלהן הן מתקבצין לבית הכנסת שבמקומן:
