יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות כלי המקדש, פרק ז, ה-ו

ה) זה שממונה על המשוררים, הוא בורר [-בוחר] בכל יום את המשוררים שעומדים על הדוכן לומר שירה בפה, ועל פיו [-לפי הוראתו] תוקעין בחצוצרות על הקרבנות. אין פוחתין במקדש מאחת ועשרים תקיעה בכל יום, ואלו הן: שלש תקיעות לפתיחת שערים, ותשע תקיעות לתמיד של שחר בשעה שהיו אומרים שיר של יום, ותשע תקיעות לתמיד של בין הערבים. אלו עשרים ואחת תקיעות. ויום שיש בו קרבן מוסף, מוסיפין תשע תקיעות על קרבן מוסף. ואם חל ראש חדש או יום טוב להיות בשבת, שאז יש שני מוספים, או שחל ראש השנה להיות בשבת, שיש שם שלשה מוספין [של שבת, של ראש חדש, ושל ראש השנה], אין תוקעין לכל מוסף ומוסף בפני עצמו, אלא תוקעין תשע תקיעות בלבד לכל המוספין:

ו) כפי שהתבאר, בכל יום היו תוקעים עשרים ואחת תקיעות, ובערב שבת מוסיפין שש תקיעות, שלש תקיעות להבטיל את העם מן המלאכה, ושלש להבדיל בין קדש לחול. וברגל מוסיפין שלש תקיעות לפתיחת שער התחתון, והוא שער עזרת נשים. ושלש תקיעות לפתיחת שער העליון, הוא שער נקנור. ולמה נקרא שמו 'שער עליון', לפי שהוא למעלה מעזרת נשים. וכן תוקעין שלש למילוי המים שמנסכין בחג [-בסוכות], ואין תוקעים למלוי המים כשחל בשבת. ותוקעין שלשה תקיעות על גבי המזבח בשעה שמנסכין המים. וכל התוקעים שתוקעים על הקרבנות, נעשות מתחת יד [-בהוראתו של] זה שממונה על המשוררים, וברשותו, וכל אלו התקיעות בחצוצרות הן:

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?