יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

הלכות כלי המקדש, פרק ט, א-ב

הלכות כלי המקדש והעובדים בו / פרק תשיעי

א) כיצד מעשה הציץ, עושה טס [-חתיכה חלקה ודקה] של זהב, רחב שתי אצבעות, ואורכו בשיעור המקיף מאוזן לאוזן, וכותב עליו שני שיטין – בשתי שורות, את המילים 'קדש לה". את המילה 'קדש' כותב מלמטה, בשורה התחתונה, ואת המילה 'לה" כותב מלמעלה, בשורה העליונה. ואם כתבו לשתי התיבות בשיטה [-בשורה] אחת, כשר. ופעמים אירע שכתבוהו בשיטה אחת:

ב) והאותיות של המילים 'קדש לה" בולטות בפניו של הציץ, כלומר כלפי חוץ, [כיצד], חופר את האותיות מאחריו – מכיוון החלק האחורי של הציץ, והוא – הציץ עצמו, בחלקו הקדמי, מדובק על השעוה, כדי שלא יתבקע הזהב, עד שבולט הכיתוב של המילים 'קדש לה" מהצד הקדמי של הציץ. והוא – הציץ, נקוב בשתי קצותיו, ופתיל תכלת למטה ממנו נכנס מנקב לנקב, כדי שיהיה נקשר בפתיל כנגד העורף:

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". (חגיגה יב ב)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?