הלכות כשרות לפסח, כ-כד

הלכות כשרות בפסח / חמץ שאינו ראוי לאכילה

כ. ישנם כמה אופני הכשר כלים: ליבון חמור – הכנסת הכלי לאש עד שיהיו ניצוצות ניתזים או עד שהכלי מאדים מהאש. ליבון קל – הכנסת הכלי לאש עד שקש נשרף עליו מבחוץ. הגעלה – הכנסת הכלי למים רותחים שעומדים על האש (ישנם הגעלות בעירוי ובכלי שני לכלים שנאסרו כך).

כא. כלי שיש בו סדקים וחריצים שאי אפשר לנקותם היטב, אין מועילה לו הגעלה. אבל אפשר לעשות במקום של הסדקים ליבון קל, או שימלא שם חומר חריף מאוד (לפחות כמו 'אקונומיקה') שודאי יפגום ויפסול את הפירורים מאכילת כלב (לגבי פסח).

כב. כיום אין צורך בדרך כלל להגעיל את הידיות אם אינם מגוף הכלי אלא רק מחוברות בהברגה.

אם הידיות עשויות מפלסטיק, בכל מקרה אין צורך להגעיל אותם אלא אם כן נשפך איסור עליהם ואז אין הגעלה מועילה להם, אבל אין הכלי נאסר בשימוש מחמתם.
צריך לנקות את החריצים שבין הכלי ובין הידיות, אם ישנם כאלו.

כג. סדר הגעלת כלים למעשה: יש לראות היטב לפני ההגעלה שהכלי נקי לגמרי מבפנים ומבחוץ, וכן שאין בו חריצים וסדקים שאי אפשר לנקותם (בפרט יש להתבונן בקדירות ובמכסים שלפעמים יש בהם שפה כפולה או חורים במכסה להוצאת האדים). כלי שיש בו חריצים או סדקים, יש ללבן בליבון קל את מקום הסדק לפני ההגעלה. אם אי אפשר לעשות כן, ישפוך חומר חריף מאוד (לפחות כמו 'אקונומיקה') הפוגם את מה שיש בסדקים מאכילת אדם.

כד. יש להקפיד שהמים יהיו רותחים לגמרי (לפחות 100 מעלות) ומעלים בועות. אם אינם רותחים לגמרי, יש להמתין שירתחו.

בהגעלות ציבוריות שמגעילים הרבה כלים, יש לשים לב לזה במיוחד, מפני שריבוי הכלים מקרר את רתיחת המים.

יש לברר לפני ההגעלה שהכלי אינו בן יומו ושהוא נקי ושהכלי בלע באופן שיהיה מותר ע"י הגעלה (כלומר, שלא צריך ליבון).