הלכות ל"ג בעומר (ג)
א. מרבים בשמחה ביום ל"ג בעומר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, שנפטר ביום זה, ונודע שרצונו היה שישמחו ביום זה (כה"ח). ויש אומרים שזהו יום שמחתו כיון שנסמך ביום זה על ידי רבו, רבי עקיבא.
ב. יום ל"ג בעומר הוא הילולא דרשב"י, כי בשעת פטירתו היתה הילולא למעלה, כשעלתה נשמתו לשמים, וראוי לכל איש הירא וחרד לשים אל לבו לשוב בתשובה ביום זה, כי זכות רשב"י מסייעת למי שבא להיטהר, ולא יבלה זמן בהבלי העולם הזה, אשר הוא גורם צער לצדיק. (מוסרי רבינו יהונתן אייבשיץ)
"מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם,
הִלְכוֹת פֶּסַח בְּפֶסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת חַג בֶּחָג"
(מגילה לב)
הִלְכוֹת פֶּסַח בְּפֶסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת חַג בֶּחָג"
(מגילה לב)
