ט) חמשה בני אדם שהביאו זבח אחד בשותפות, כולן סומכין עליו, בזה אחר זה, ולא שיסמכו כולן בבת אחת. מי שמת והניח קרבנו, עולה או שלמים [אבל חטאת שמתו בעליה, אינה קריבה], הרי יורשו מביאו, וסומך עליו, ומביא נסכיו.
י) אין סמיכה בקרבנות הצבור, חוץ משתי סמיכות, סמיכת הכהן הגדול ביום הכפורים על שעיר המשתלח, וסמיכה על פר העלם דבר, ושלשה מן הסנהדרין סומכין עליו. ודבר זה הלכה מפי משה רבינו, שאין בצבור אלא שתי סמיכות.