יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות מעשה הקרבנות, פרק טז, א-ב

א) הנודר להביא קרבן גדול, והביא קרבן קטן, לא יצא. נדר להביא קטן, והביא גדול, יצא. כיצד, אמר הרי עלי עולה או שלמים כבש, והביא איל, שהוא גדול מכבש, או שנדר להביא עגל והביא שור, נדר להביא גדי והביא שעיר, יצא.

ב) ['כבש' הוא שמו עד סוף שנים עשר חודש מלידתו, ולאחר שעברו שלשים יום משנתו השניה הוא קרוי איל, ובאותם שלשים יום שאינו 'כבש' ואינו 'איל' הוא מכונה 'פלגס']. נדר להביא עולה מן הכבשים או מן האילים, והביא 'פלגס', הרי זה ספק אם יצא ידי נדרו או לא יצא. וכן הנודר להביא עולת עוף מן התורים או מן בני היונה, ו'בני יונה' כשרים רק בצעירותם, ו'תורים' כשרים רק בבגרותם, והביא עוף כשהוא בזמן תחילת הציהוב, שזהו זמן התחלת הבגרות, שבזה ושבזה – בתורים ובבני יונה, שזהו הזמן שמתחילים לצאת משם 'בני יונה', וכן בתורים עדיין אינם נחשבים כ'תורים' בוגרים, הרי זה ספק. נדר להביא שחור והביא לבן, לבן והביא שחור, זכר והביא נקבה, נקבה והביא זכר, לא יצא.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".