יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

הלכות מעשה הקרבנות, פרק טז, ט-י

ט) אדם שיש לו כמה שוורים, ופירש אחד מהן – הקדיש בפירוש אחד מסוים מהם, ושכח את מי הקדיש, או שאמר לו אביו אחד מהן הקדש ומת האב, ואינו יודע איזה מהם קדוש, הרי זה מקדיש את הגדול שבהן, ואחר כך יצא ידי חובתו. וכן הנודר להביא עולה מן הבקר, וקבע נדרו, ושכח מה קבע אם שור אם עגל, הרי זה יביא שור. וכן אם קבע בכבשים, ושכח מה קבע, אם כבש או איל, יביא איל, שהוא הגדול שבהם. קבע בעזים ושכח, יביא שעיר. שכח באיזה מין מן הבהמה קבע עולתו, יביא משלשת המינים, שור ואיל ושעיר. ואם נסתפק לו שמא קבע עולתו בעוף, יוסיף תור ובן יונה.

י) נדר להביא קרבן תודה או קרבן שלמים, שהם קרבים בין זכר ובין נקבה, וקבע נדרו בבקר, ושכח במי קבעו, יביא פר ופרה. וכן אם נסתפק לו בכבשים יביא איל ורחל. נסתפק לו בעזים, יביא שעיר ושעירה. שכח באי זה מין קבע נדרו, מביא פר ופרה איל ורחל שעיר ושעירה. האומר 'הרי עלי עולת עוף' מביא תור או בן יונה. פירש אחד מהם ושכח באי זה מין קבע נדרו, מביא תור ובן יונה.

 

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וּמַה טַעַם יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ מִשּׁוּם "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי".